![]() |
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() סקר בנושא שמועות על נפילת החיילים בג'נין (2003) סקר בנושא שמועות על נפילת החיילים בג'נין - אפריל 2003 השיטה ומבנה המדגם המחקר נערך באמצעות סקר טלפוני על מדגם ארצי ומייצג שכלל 500 גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה, המייצגים את האוכלוסיה היהודית דוברת העברית בישראל. הסקר נערך ב 21-22 באפריל במסגרת אומניבוס ובשיטת CATI ממרכז התקשורת הממוחשב של מכון ברנדמן בת"א. עיקר הממצאים 1. שיעור הנחשפים לשמועות במהלך היום 82% מהמדגם נחשפו לשמועות במהלך היום לפני שדובר צה"ל פרסם הודעה רשמית. כמעט רובם נחשפו לשמועות החל משעות הבוקר: החשיפה הגבוהה ביותר נמצאה בגילאי 35-49, ש- 58% מתוכם נחשפו לשמועות כבר במהלך הבוקר. למעט הבדלי גיל, הנחשפים נמצאו בכל החתכים באוכלוסיה. 2. לאילו שמועות נחשפו מגוון רב של שמועות נפוצו במהלך היום גברים נחשפו לשמועות רבות יותר מהנשים, אך למעט זאת, השמועות הגיעו לכל חתכי האוכלוסיה. העמדות בנושא זה נמצאו אחידות בקרב כל המגזרים, ללא הבדל מין, גיל, סגנון חיים: מסקנות 1. מהירות נפיצות השמועות היתה כה גבוהה, כך שעוד בשעות הבוקר נחשפה מחצית האוכלוסיה לשמועות קשות. למעשה, רבע מהעם נחשף למידע המדויק עוד בשעות הבוקר, למרות שהמידע הוסתר מהתקשורת. מכאן ניתן להסיק שהנהלים בצה"ל המצליחים לחסום את המידע מהתקשורת הישראלית, למעשה לא מצליחים לחסום את העברת המידע לכלל האוכלוסייה. 2. החשיפה חתכה את כל המעגלים החברתיים, ללא הבדל מין, גיל, וסגנון חיים. כך נחשפו לשמועות חילוניים, מסורתיים, דתיים וחרדים, בני כל הגילאים. מהירות התפוצה והעובדה שהמידע המדויק הגיע באופן דומה לכל פלחי האוכלוסייה מרמז על כך שהרשתות החברתיות בישראל משיקות זו לזו הרבה יותר משנדמה. 3. תכני השמועות מעידים על רמת רגישות וחרדה גבוהות במיוחד. חרושת השמועות הצמידה למידע תכנים מוטעים שנשאו אופי קשה עוד יותר מהמידע אותו ניסה דובר צהל להסתיר מהתקשורת. ניתן לטעון שכתוצאה מכך נגרמה חרדה גבוהה מאד למרבית האוכלוסייה ופגיעה נוספת במורל הנמוך גם כך. 4. העובדה שהרוב המוחלט נחשף למידע לפני הודעת הדובר, מצביעה על סיכויים נמוכים מאד למנוע הגעתו של מידע זה למשפחות הנופלים, באמצעות הנוהל הקיים. 5. העמדות של הצבור מעידות על רגישות גבוהה למשפחות, שכן למרות החשיפה והחרדה הגבוהה, עדיין כמעט מחצית המרואיינים חושבים שיש להתמיד בנוהל הקיים גם אם נפוצות שמועות קשות. אולם הרוב חושב שיש לשנות נוהל אבל מבלי לפרסם את השמות. שתי החלופות המוצעות במקום הנוכחית היא פרסום הודעה כללית (כמו בפיגוע או באסון המסוקים) כדי למנוע את עצם היווצרות השמועות או פרסום המידע ברגע שמתחילה חרושת שמועות. שתי חלופות אלה מצביעות על הדאגה של הצבור מפני הישנות חרושת שמועות קשות. העובדה שאין הבדל בין המגזרים השונים באוכלוסיה בנושא זה מצביע על כך שמדובר בתחום הנמצא בתוך הקונצנזוס הישראלי ואין הוא נושא אופי פוליטי או אידיאולוגי, אלא פשוט אנושי. |
||||||
![]() ![]() |
|||||||
|