סקר טלפוני בנושא בדיקת חשבונות - ינואר 2003

השיטה ומבנה המדגם
הסקר נערך במסגרת אומניפון על מדגם ארצי ומייצג שכלל 501 גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה.
המדגם מייצג את האוכלוסיה היהודית דוברת העברית בישראל. הדגימה אקראית ופרופורציונלית לפי מין, גיל ואזור. הסקר נערך בשיטת CATI ממרכז התקשורת הממוחשב של מכון ברנדמן בת"א.

עיקר הממצאים

1. האם הישראלים מקפידים לבדוק את חשבונותיהם
מחצית הישראלים לא נוהגים לבדוק את חשבונותיהם בקפידה, כאשר החשבונות הנבדקים ביותר הם חשבונות האשראי והסלולריים והכי פחות נבדקים הם חשבון הגז ופירוט העמלות והרביות, כלהלן:

בודקים בקפידה:
84% פירוט חודשי של חיובים בכרטיסי אשראי
61% חשבון הסלולרי
58% חשבון הבזק
56% פירוט חודשי של חשבונות העו"ש
52% חשבונות קנייה ברשתות השיווק
50% פירוט תקופתי של חשבונות חיסכון
50% תשלומים עבור ביטוחים שונים

47% חשבון החשמל
47% חשבון הארנונה והמים
46% חשבון חברות הכבלים והלוויאן
45% חשבונות ספקי האינטרנט
38% פירוט העמלות והרביות שגובה הבנק
36% חשבון הגז

מחצית הנותרים בודקים באופן חלקי והיתר לא בודקים כלל.

2. מי בודקים יותר ומי בודקים פחות
נשים נוטות לבדוק את החשבונות יותר מגברים
בני 35+ בודקים יותר מהצעירים
בעלי השכלה והכנסה ממוצעות ומעלה בודקים יותר מבעלי ההכנסות הנמוכות
בעלי משפחות בודקים יותר מהרווקים וממי שאין להם ילדים
החריג העיקרי הוא בדיקת ספקי האינטרנט והסלולר שם בולטים הצעירים כמקפידים בבדיקה.

3. האם מצאו טעויות
52% מהמדגם מצאו טעויות באחד החשבונות שבדקו במהלך השנה האחרונה. הטעויות הנפוצות ביותר הן בחשבונות של רשתות השיווק, כאשר כרטיסי האשראי והתקשורת במקום השני אחריהם, אך במרחק רב:

28% מצאו טעויות בחשבונות של רשתות שיווק
8% בכרטיסי האשראי
6% בטלפון הסלולרי
5% בזק
4% בכבלים/ לוויאן
3% בפירוט העו"ש
3% בארנונה ומים
2% חשמל
2% ספקי אינטרנט
2% גז
1% עמלות ורביות שגובה הבנק
1% ביטוח
1% אחר

ניתן לטעון שכל מי שבדק את החשבונות, מצא טעות באחד מחשבונותיו.

4. שווי הטעות
90% זכרו את הערך הכספי של הטעות שמצאו – זוהי רמת זיכרון גבוהה מאד.
 
18% מצאו טעויות של שקלים בודדים
41% מצאו טעויות של עשרות שקלים
26% מצאו טעויות של מאות ₪
4% מצאו טעויות של אלפי ₪

שווי הטעות הממוצעת – 127 ₪.

5. קבלת החזרים
86% ממוצאי הטעויות בקשו החזרים, וכמעט כולם קבלו החזרים בהתאם:

62% קבלו החזר ביעילות ובמהירות
14% קבלו החזר רק אחרי מאבק
7% לא קבלו החזר
3% עדיין בטיפול/ המתנה

מי שהיו אפקטיביים יותר בקבלת החזרים עבור הטעויות שמצאו בחשבונותיהם הם בעלי משפחות צעירים בגילאי 25-49, בעלי השכלה על תיכונית והכנסה ממוצעת ומעלה.

מסקנות

1. רק מחצית הישראלים נוהגים לבדוק את חשבונותיהם. היתר לא בודקים כלל או בודקים רק באופן חלקי.

2. מתברר כי הבדיקה משתלמת – כמעט כל מי שבודק גם מוצא טעויות, וכמעט בכל המקרים מקבלים הבודקים החזר כספי בגין הטעויות שמצאו.

3. החשבונות המועדים ביותר לטעויות הם חשבונות הקנייה ברשתות השיווק, חיובים של כרטיסי האשראי וחברות התקשורת (סלולרי, בזק וחברות הכבלים והלוויאן).

4. למרות שברוב המקרים מדובר בטעויות ששוויים פחות ממאה שקלים, מתברר שאחוז לא מבוטל מצאו טעויות בשווי של מאות שקלים, ובמקרים מסוימים גם בטעויות שמסתכמות באלפים.

5. עפ"י ממוצע של 127 ₪ מדובר בחיוב יתר של האזרחים בגובה של 74 מיליון ₪ בשנה, לפחות (זאת לפי חישוב של טעות אחת לכל בית אב שדיווח על מציאת טעות). כאמור, במרבית המקרים הללו הכסף מוחזר למוצאי הטעות.

על סמך העובדה, שרק מחצית מהאזרחים בודקים, הרי שלגבי הלא בודקים ניתן לטעון כי שיעור דומה של טעויות יימצא, לו רק היו בודקים. כלומר, המדובר בגביית יתר נוספת בשווי של 70 מיליון שקל בשנה, בגין טעויות, אך הטעות לא מאותרת והכסף לא מוחזר לאזרח.

6. וכמו במקרים רבים, דווקא החזקים מגנים על עצמם בצורה יעילה יותר – הצעירים, בעלי ההשכלה וההכנסה הממוצעת ומעלה הם אלה שבודקים את חשבונותיהם ומצליחים לקבל החזרים בעבור הטעויות. החלשים – פחות בודקים ולכן גם משלמים יותר בעבור הטעויות.