![]() |
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() סקר בנושא בדיקת חשבונות (2003) סקר טלפוני בנושא בדיקת חשבונות - ינואר 2003 השיטה ומבנה המדגם עיקר הממצאים 1. האם הישראלים מקפידים לבדוק את חשבונותיהם בודקים בקפידה: 47% חשבון החשמל מחצית הנותרים בודקים באופן חלקי והיתר לא בודקים כלל. 2. מי בודקים יותר ומי בודקים פחות 3. האם מצאו טעויות 28% מצאו טעויות בחשבונות של רשתות שיווק ניתן לטעון שכל מי שבדק את החשבונות, מצא טעות באחד מחשבונותיו. 4. שווי הטעות שווי הטעות הממוצעת – 127 ₪. 5. קבלת החזרים 62% קבלו החזר ביעילות ובמהירות מי שהיו אפקטיביים יותר בקבלת החזרים עבור הטעויות שמצאו בחשבונותיהם הם בעלי משפחות צעירים בגילאי 25-49, בעלי השכלה על תיכונית והכנסה ממוצעת ומעלה. מסקנות 1. רק מחצית הישראלים נוהגים לבדוק את חשבונותיהם. היתר לא בודקים כלל או בודקים רק באופן חלקי. 2. מתברר כי הבדיקה משתלמת – כמעט כל מי שבודק גם מוצא טעויות, וכמעט בכל המקרים מקבלים הבודקים החזר כספי בגין הטעויות שמצאו. 3. החשבונות המועדים ביותר לטעויות הם חשבונות הקנייה ברשתות השיווק, חיובים של כרטיסי האשראי וחברות התקשורת (סלולרי, בזק וחברות הכבלים והלוויאן). 4. למרות שברוב המקרים מדובר בטעויות ששוויים פחות ממאה שקלים, מתברר שאחוז לא מבוטל מצאו טעויות בשווי של מאות שקלים, ובמקרים מסוימים גם בטעויות שמסתכמות באלפים. 5. עפ"י ממוצע של 127 ₪ מדובר בחיוב יתר של האזרחים בגובה של 74 מיליון ₪ בשנה, לפחות (זאת לפי חישוב של טעות אחת לכל בית אב שדיווח על מציאת טעות). כאמור, במרבית המקרים הללו הכסף מוחזר למוצאי הטעות. על סמך העובדה, שרק מחצית מהאזרחים בודקים, הרי שלגבי הלא בודקים ניתן לטעון כי שיעור דומה של טעויות יימצא, לו רק היו בודקים. כלומר, המדובר בגביית יתר נוספת בשווי של 70 מיליון שקל בשנה, בגין טעויות, אך הטעות לא מאותרת והכסף לא מוחזר לאזרח. 6. וכמו במקרים רבים, דווקא החזקים מגנים על עצמם בצורה יעילה יותר – הצעירים, בעלי ההשכלה וההכנסה הממוצעת ומעלה הם אלה שבודקים את חשבונותיהם ומצליחים לקבל החזרים בעבור הטעויות. החלשים – פחות בודקים ולכן גם משלמים יותר בעבור הטעויות. |
||||||
![]() ![]() |
|||||||
|