אודות המכון
מחקר איכותי
מחקר כמותי
אפקטיביות פרסום AIM
מחקרים באינטרנט
גלריה
לקוחות
סקרים שהתפרסמו
ארכיון פרסומי Visibility Index


    סקר בנושא מרחק נסיעה לעבודה (2003)

    סקר בנושא מרחק נסיעה לעבודה - מרץ 2003

    השיטה
    הסקר נערך טלפונית במסגרת האומניפונים השוטפים בשיטת CATI ממרכז התקשורת הממוחשב של מכון ברנדמן בת"א. המדגם הקיף 500 גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה שהוא מדגם ארצי, אקראי ומייצג של האוכלוסייה דוברת העברית בישראל. הדגימה אקראית ופרופורציונלית לפי מין גיל ואזור מגורים.

    מטרות המחקר
    להעריך את מרחק הנסיעה מהעבודה וההוצאה הכרוכה בכך.

    עיקר הממצאים

    1. שיעור המועסקים שמקום עבודתם בבית

    67% מהמדגם הגדירו עצמם כמועסקים בשכר  (עצמאים או שכירים), לא כולל חיילים, סטודנטים, מובטלים או עקרות בית.
    93% מהמועסקים עובדים מחוץ לבית (שהם 68% מכלל המדגם)
    7%   מהמועסקים, מקום עבודתם בבית

    פרופיל העובדים שמקום עבודתם בבית:
    נשים יותר מגברים 8% לעומת 5% מקרב הגברים
    צעירים יותר ממבוגרים (13% מגילאי 18-24 לעומת 6% ביתר קבוצות הגיל)
    יותר חילוניים,  ילידי הארץ או עולים ותיקים.
     
    2. מרחק מהבית למקום העבודה
    המועסקים מחוץ לבית מעריכים כי מקום העבודה שלהם מרוחק מביתם ב- 16 ק"מ בממוצע:
    שליש עובדים ברדיוס של 5 ק"מ מהבית, שליש ברדיוס של 6-20 ק"מ ושליש במרחק שמעל 20 ק"מ.
    (8% עובדים במרחק של  מעל 40 ק"מ).

    גברים נוסעים למקום העבודה למרחק גדול פי שתיים לעומת הנשים: 22 לעומת 12 ק"מ בממוצע.

    3. זמן הנסיעה לעבודה ובחזרה
    זמן הנסיעה למקום העבודה הוא 24 דקות בממוצע בבוקר ו- 25 דקות בממוצע בערב.
    28% - עד 10 דקות
    26% - 11-20 דקות
    17% - 21-30 דקות
    8%  - 31-40 דקות
    12% - 41-60 דקות
    4%  - שעה עד שעה וחצי
    1% - למעלה משעה וחצי

    גברים נוסעים זמן ממושך יותר מנשים: 27 דקות לעומת 20 דקות.
    צעירים נוסעים זמן ממושך יותר ממבוגרים: 27 דקות עד גיל 34 ו- 22 דקות מגיל 35 ומעלה.

    4. אמצעי ההגעה למקום העבודה
    61% מגיעים למקום העבודה ברכב פרטי
    16% בתחבורה ציבורית (14% אוטובוס, 1% רכבת, 1% מונית)
    13% ברגל
    6%   בהסעה של מקום העבודה
    3%   באופנוע או אופניים

    הצעירים נוסעים הרבה יותר באוטובוס (34% לעומת 13% בגילאי 35+) והולכים יותר ברגל (25% לעומת 12% בגילאי 35+). לעומת זאת הם נוסעים הרבה פחות ברכב פרטי.
    גברים יותר מנשים מגיעים למקום העבודה בהסעות של מקום העבודה (8% לעומת 3%).

    5. ההוצאה החודשית על נסיעות למקום העבודה
    20% לא מוציאים כסף על נסיעה למקום העבודה (ממומן ע"י מקום העבודה או הולכים ברגל).
    היתר דיווחו על ממוצע של 259 ₪ בחודש.

    ההוצאה הגבוהה ביותר היא בקרב גילאי 25-34 המוציאים 311 ₪ בממוצע בחודש ואילו ההוצאה הנמוכה ביותר היא בגילאי 18-24 המוציאים 159 ₪ בממוצע בחודש.

    גברים מוציאים יותר על נסיעות לעבודה מנשים: 294 ₪ בחודש לעומת 222 ₪.

     
    מסקנות

    1. עבודה בבית
    הרוב המוחלט מתוך המועסקים עובדים מחוץ לבית ורק מיעוט זעיר מגדירים את הבית כזירת העבודה שלהם
     (7% מהמועסקים). הבית כמקום העבודה שכיח מעט יותר בקרב נשים, צעירים מתחת לגיל 25, בקרב ילידי הארץ וותיקים חילוניים. (כנראה מעניקים שירותים פרטיים מסוג של שיעורים פרטיים וכד').
    נראה שהטרנד של הבית כמקום העבודה עדיין לא תופס תאוצה בישראל, למרות הפקקים בדרך לעבודה.

    2. מרחק הנסיעה
    למרות שממוצע המרחק בין הבית למקום העבודה עומד על 16 ק"מ, הרי שההתפלגות רחבה. שליש עובדים במרחק של עד 5 ק"מ, שליש במרחק של 6-20 ק"מ ושליש במרחק העולה על 20 ק"מ. בישראל הקטנה, רק אחוזים בודדים עובדים במרחק העולה על 40 ק"מ מהבית.

    3. תחבורה ציבורית של מיעוט קטן
    הרכב הפרטי ממשיך להיות אמצעי הנסיעה העיקרי לעבודה, בעוד התחבורה הציבורית משרתת רק מיעוט קטן מכח העבודה הישראלי (סה"כ 16%). בעצם, השימוש במושג תחבורה ציבורית מטעה, שכן כמעט כל אלה משתמשים באוטובוסים ציבוריים (14%) ורק 1% ברכבת. נראה, שהתחבורה הציבורית (ובעיקר הרכבת) משרתת מעט מאד את כח העבודה הישראלי וכנראה משרתת הרבה יותר מגזרים אחרים (תלמידים, חיילים, סטודנטים, עקרות בית, פנסיונרים).

    4. מהירות הנסיעה: גברים נוסעים רחוק ומהר, צעירים נוסעים קרוב ולאט בתחבורה ציבורית
    למרות זאת, לוקח לישראלי 24 דקות לכסות מרחק של 16 ק"מ בממוצע למקום העבודה. כלומר, מהירות הנסיעה הממוצעת בשעות הבוקר לעבודה עומדת על 39 קמ"ש.

    מהירות הנסיעה הממוצעת של גברים גבוהה פי שתיים ממהירות הנסיעה של נשים למקום עבודתן:
    גברים נוסעים 27 דקות כדי לכסות 22 ק"מ, כלומר במהירות מממוצעת של 74 קמ"ש;
    נשים נוסעות 20 דקות כדי לכסות 12 ק"מ, כלומר במהירות ממוצעת של 36 קמ"ש.

    ניתן להסביר פער זה בכך שמקום העבודה המרוחק של הגברים מאפשר נסיעה מהירה מחוץ לעיר, בעוד שנשים העובדות סמוך יותר למקום המגורים שלהן נאלצות להתמודד עם נסיעה איטית יותר בתוך הערים.

    מהירות הנסיעה לפי אמצעי ההגעה למקום העבודה
    רכב פרטי: מכסים 16 ק"מ ב- 22 דקות (מהירות נסיעה של 44 קמ"ש)
    תחבורה ציבורית: מכסים 19 ק"מ ב- 36 דקות (מהירות נסיעה של 32 קמ"ש).

    ממצאים אלה מחזקים את תחושת הצבור, שלמרות הפקקים, השימוש ברכב פרטי מהיר הרבה יותר מהשימוש באמצעים חלופיים, כולל תחבורה ציבורית.

    5. הוצאה ישירה על נסיעה לעבודה: לצעירים זה עולה חצי (פחות רכבים פרטיים)
    הסקר מחזק את התפישות של הישראלי המאמין כי נסיעה בתחבורה ציבורית אמנם איטית יותר אך זולה בהרבה מעלות הנסיעה בחלופות הפרטיות. מתברר, כי הצעירים מוציאים חצי מהמבוגרים על נסיעה למקום העבודה (שכן הם משתמשים הרבה יותר בתחבורה הציבורית).

    באופן ישיר מוציא העובד על נסיעות לעבודה 259 ₪ בחודש בממוצע. כלומר סה"כ, מוציא כח העבודה על הישראלי על נסיעות לעבודה 660 מיליון ₪ בחודש (שהם 7.2 מיליארד ₪ בשנה – לאחר קיזוז 20 ימי היעדרות בממוצע שנתי).

    הוצאה על נסיעה ברכב פרטי לעומת נסיעה בתחבורה ציבורית
    המשתמשים ברכב פרטי מדווחים על עלות חודשית ממוצעת של 376 ₪, שהם 23.50 ₪ לק"מ ממוצע.
    המשתמשים בתחבורה ציבורית מדווחים על עלות חודשית של 292 ש"ח, שהם 15.40 ₪ לק"מ ממוצע.

    => כלומר, עלות הנסיעה לק"מ ממוצע ברכב פרטי יקרה פי 1.5 מעלות הנסיעה ברכב ציבורי.

    הערות על חישוב הוצאות ישירות על הנסיעה: 
    (1) החישוב לק"מ בתחבורה ציבורית מתייחס להערכת העלות עליה מדווחים העובדים כך שהם כוללים את מי שזקוקים ליותר מאוטובוס אחד, או מנצלים כרטיס חודשי חופשי וכו'. 
    (2) במקביל, חישוב העלות של נסיעה ברכב מתבססת על הדיווח של המרואיין ולא לוקחת בחשבון עלויות אחזקה ופחת בערך הרכב.

    6. עלות משוערכת של זמן הנסיעה לעבודה:
    כל יום, מבלה כח העבודה הישראלי על הכביש 1.7 מיליון שעות (לא כולל את מי שמגיעים לעבודה ברגל, באופניים/ באופנוע או ברכבת). כלומר - 411 מיליון שעות בשנה מבלה כוח העבודה הישראלי על הכביש (לאחר קיזוז 20 ימי היעדרות בממוצע שנתי).

    לפי עלות שעת עבודה ממוצעת מדובר בבזבוז של 16 מיליארד ₪ ברוטו בשנה – עלות הזמן המתבזבזת על הכביש.

    לכך, ניתן להוסיף עלויות עקיפות אחרות שלא נכללות בתחשיב, כמו פגיעה בבריאות הצבור כתוצאה מזיהום אוויר, עלות הקשורות בתאונות דרכים וכד').