אודות המכון
מחקר איכותי
מחקר כמותי
אפקטיביות פרסום AIM
מחקרים באינטרנט
גלריה
לקוחות
סקרים שהתפרסמו
ארכיון פרסומי Visibility Index


    סקר בנושא מסעדות וטייק אווי (2003)

    מחקר מסעדות וטייק אווי - נובמבר 2003

    שיטת המחקר:
    סקר טלפוני בקרב 500 גברים ונשים בגילאי 18 עד 74.  הסקר מהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת דוברת העברית בישראל והוא פרופורציונאלי לפי גיל, מין ואזורי חיוג. הסקר בוצע במרכז התקשורת הממוחשב של מכון ברנדמן בת"א בנובמבר 2003.

    עיקר הממצאים:

    1. מזון מהיר
    76% אוכלים ברשתות המזון המהיר הבאות בתדירות כלשהי
    48% דוכני פלאפל ושוורמה
    47% פיצריות/ מסעדות איטלקיות
    41% דוכנים של קפה/ סלטים/ טוסטים/ סנדביצ'ים
    39% רשתות המבורגר
    39% מסעדות מזרחיות/ סטיקיות
    25% חומוסיות
    21% סיניות/ תאילנדיות
    15% מסעדות פועלים
    11% סושי בר/ יפניות
    12% מזון אתני אחר (רוסי, הודי, צפון אפריקאי וכד')
    2% אחר

    גברים אוכלים יותר מנשים במרבית מקומות האכילה למעט שלושה סוגי מזון בהם שיעור הנשים משתווה לגברים:  דוכני קפה/ סלטים/ כריכים, מסעדו סיניות/תאילנדיות  ומסעדות מסוג סושי בר/ יפניות.

    הצעירים אוכלים יותר בכל סוגי מקומות האכילה. הפער לטובת הצעירים בולט עוד יותר במסעדות ההמבורגרים (66% צעירים לעומת 7% מבוגרים) ופיצריות/ איטלקיות (62% צעירים לעומת 15% מבוגרים).

    2. טייק אווי
    58% מכלל המדגם מזמינים טייק אווי בתדירות ממוצעת של 0.9 פעמים בחודש (בערך פעם בחודש) בעלות ממוצעת של 61 ₪ להזמנה.

    הטייק אווי הנפוץ ביותר הוא הפיצריות, כאשר במרחק רב אחריהם מדורגות רשתות ההמבורגרים והסיניות. להלן נתחי השוק (מחושבים כאחוז מתוך צרכני הטייק אווי):
    66% פיצריות (מהמזמינים טייק אווי)
    10% רשתות המבורגר
    8% סיניות/ תאילנדיות
    5% סטיקיות/ מזרחיות
    3% דוכני קפה/ סלטים/ טוסטים
    3% דוכני פלאפל/ שוורמה
    2% סושי בר/ יפניות
    3% אתני אחר

    פרופיל דמוגרפי של צרכני טייק אווי לפחות פעם בחודש
    גברים יותר מנשים (40% לעומת 33%)
    צעירים לעומת 50+ (53% לעומת 14%)
    חילוניים (42%) לעומת מסורתיים (32%) לעומת דתיים (24%)
    הכנסה גבוהה (52%) לעומת ממוצעת (38%) לעומת נמוכה (17%)

    3. הוצאה על אכילה מחוץ לבית
    בכל חודש, אוכלים 63% מהמדגם במסעדות כלשהן, כולל מסעדות יוקרה, רשתות מזון מהיר או טייק אווי. הם מוציאים בממוצע 385 ₪ בחודש על ארוחות אלה.

    השיעור גבוה יותר בקרב גברים לעומת נשים (70% לעומת 56%), וצעירים (81%)לעומת גילאי 50+ (38%).

    צריכת מזון במסעדות וטייק אווי ירדה באופן מובהק ומשמעותי לעומת שנה שעברה.
    43% ללא שינוי משנה שעברה
    43% פחות משנה שעברה
    14% יותר משנה שעברה

    הירידה מורגשת במידה דומה בקרב גברים ונשים, וחזקה יותר בקבוצת הגיל 35-49 הורים לילדים בכל המגזרים.

    מסקנות

    1. גודל שוק המסעדות: 5.8 מיליארד ₪ בשנה
    זוהי ירידה משמעותית לעומת שנת 2000 (ערב האינתיפאדה), אז נאמד השוק ב 7.1 מיליארד ₪ בשנה (לא כולל תיירים). כלומר השוק הצטמק ב 18.5% בשלוש השנים האחרונות.
    הירידה נובעת משני גורמים:
    א. השיעור הממוצע של האוכלים מחוץ לבית בכל חודש ירד מ 74% ל 63%.
    ב. ההוצאה החודשית ירדה מ- 400 ₪ בחודש ל 385 ₪ בחודש.

    2. שוק הטייק אווי נאמד ב 900 מיליון ₪ בשנה ומהווה 16% מהשוק
    זהו גידול לעומת שנת 2000 אז נאמד השוק ב 720 מיליון ₪ בשנה.
    כל הגידול מוסבר בהגדלת מעגל הקונים בטייק אווי (עלייה מ 42% ל-  58%).
    במקביל, חלה ירידה בתדירות הקנייה מ 1.4 פעמים בחודש ל 0.9 פעמים.
    ואילו עלות ההזמנה נותרה כפי שהיתה (60 ₪ אז ו- 61 ₪ בממוצע היום).

    הפיצריות גרפו את כל הגידול והן ממשיכות להוביל את הסגמנט:
    עליה מ 420 מיליון ₪ בשנת 2000 ל 590 מיליון בשנה, כיום: זהו גידול של 40% בהיקף המכירות שלהן.

    3. מסעדות כדרך בילוי
    על אף המיתון, אכילה מחוץ לבית ממשיכה להיות דרך בילוי נפוצה בקרב מרבית הישראלים, ובעיקר החילוניים שביניהם.  כמו מרבית אמצעי הבילוי, היא שכיחה יותר בקרב הצעירים ויורדת עם הגיל.

    4. טעמים
    הישראלי בראש וראשונה ים תיכוני בטעמו אך ממשיך להיפתח למגוון הטעמים האתניים, כשבראשם צועד המטבח הסיני/ תאילנדי ואליו הצטרף המטבח היפני שכבש 11% מהישראלים (לעומת 1% בלבד בשנת 2000).

    5. המיתון אמנם פגע באכילה במסעדות אך הגדיל את חלקו של הטייק אווי ושוק המזון המהיר.