אודות המכון
מחקר איכותי
מחקר כמותי
אפקטיביות פרסום AIM
מחקרים באינטרנט
גלריה
לקוחות
סקרים שהתפרסמו
ארכיון פרסומי Visibility Index


    סקר בנושא שמועות על נפילת החיילים בג'נין (2003)

    סקר בנושא שמועות על נפילת החיילים בג'נין - אפריל 2003

    השיטה ומבנה המדגם

    המחקר נערך באמצעות סקר טלפוני על מדגם ארצי ומייצג שכלל 500 גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה, המייצגים את האוכלוסיה היהודית דוברת העברית בישראל. הסקר נערך ב 21-22 באפריל במסגרת אומניבוס ובשיטת CATI ממרכז התקשורת הממוחשב של מכון ברנדמן בת"א.

    עיקר הממצאים

    1. שיעור הנחשפים לשמועות במהלך היום
    נוסח השאלה: "ביום שלישי ה- 9 באפריל, נפוצו שמועות על נפילת חיילים בג'נין.. האם הגיעו אלייך שמועות אלה במהלך היום לפני השעה 5.30 אחה"צ אז פרסם דבור צה"ל את הנתונים? אם כן- מתי?"

    82% מהמדגם נחשפו לשמועות במהלך היום לפני שדובר צה"ל פרסם הודעה רשמית. כמעט רובם נחשפו לשמועות החל משעות הבוקר:
    52% מהבוקר
    24% מהצהרים
    6% אחה"צ
    9% רק לאחר שהודיעו על השמועות בחדשות יחד עם פרסום הודעת דובר צהל

    החשיפה הגבוהה ביותר נמצאה בגילאי 35-49, ש- 58% מתוכם נחשפו לשמועות כבר במהלך הבוקר. למעט הבדלי גיל, הנחשפים נמצאו בכל החתכים באוכלוסיה.

    2. לאילו שמועות נחשפו
    נוסח השאלה: " אילו שמועות הגיעו אליך במהלך אותו יום?"

    מגוון רב של שמועות נפוצו במהלך היום
    49% נחשפו לשמועה של "הרג רב של חיילים" – מחציתם נחשפו לשמועה שנהרגו 13 עשר חיילים ומחציתם נחשפו לשמועה שלכאורה נהרגו יותר משלושה עשר חיילים בג'נין.
    29% נחשפו לשמועה שגם "נחטפו חיילים" לכאורה – מבלי שנמסרו להם מספרים.
    12% נחשפו לשמועה שהרמטכ"ל או סגנו נפלו לכאורה בקרב בג'נין

    גברים נחשפו לשמועות רבות יותר מהנשים, אך למעט זאת, השמועות הגיעו לכל חתכי האוכלוסיה.

     
    3. 
    עמדות לגבי כיצד צריך דובר צהל לנהוג באסונות
    נוסח השאלה: "לאור העובדה שמהבוקר ועד אחה"צ נפוצו השמועות ואילו דובר צה"ל הוציא הודעה מוסמכת רק בחמש וחצי אחה"צ, איך לדעתך יש לנהוג במקרים של חלילה אסונות צבאיים בעתיד?"

    העמדות בנושא זה נמצאו אחידות בקרב כל המגזרים, ללא הבדל מין, גיל, סגנון חיים:
    44% - לא להודיע דבר עד שהודעה נמסרת לכל המשפחות, גם אם נפוצות שמועות קשות
    51% - לשנות את הנוהל של דובר צהל כלהלן:
    28% - לפעול כמו בפיגועים ואסון המסוקים – לא לפרסם את השמות אבל לפרסם הודעה כללית
    19% - לא לשנות את הנוהל הקיים, אך אם מתחילה חרושת שמועות, לא להמתין יותר ולפרסם מיד מבלי לציין שמות
    4% - הציעו חלופות אחרות
    5% - לא יודעים

    מסקנות

    1. מהירות נפיצות השמועות היתה כה גבוהה, כך שעוד בשעות הבוקר נחשפה מחצית האוכלוסיה לשמועות קשות. למעשה, רבע מהעם נחשף למידע המדויק עוד בשעות הבוקר, למרות שהמידע הוסתר מהתקשורת. מכאן ניתן להסיק שהנהלים בצה"ל המצליחים לחסום את המידע מהתקשורת הישראלית, למעשה לא מצליחים לחסום את העברת המידע לכלל האוכלוסייה.

    2. החשיפה חתכה את כל המעגלים החברתיים, ללא הבדל מין, גיל, וסגנון חיים. כך נחשפו לשמועות חילוניים, מסורתיים, דתיים וחרדים, בני כל הגילאים. מהירות התפוצה והעובדה שהמידע המדויק הגיע באופן דומה לכל פלחי האוכלוסייה מרמז על כך שהרשתות החברתיות בישראל משיקות זו לזו הרבה יותר משנדמה.

    3. תכני השמועות מעידים על רמת רגישות וחרדה גבוהות במיוחד. חרושת השמועות הצמידה למידע תכנים מוטעים שנשאו אופי קשה עוד יותר מהמידע אותו ניסה דובר צהל להסתיר מהתקשורת. ניתן לטעון שכתוצאה מכך נגרמה חרדה גבוהה מאד למרבית האוכלוסייה ופגיעה נוספת במורל הנמוך גם כך.

    4. העובדה שהרוב המוחלט נחשף למידע לפני הודעת הדובר, מצביעה על סיכויים נמוכים מאד  למנוע הגעתו של מידע זה למשפחות הנופלים, באמצעות הנוהל הקיים.

    5. העמדות של הצבור מעידות על רגישות גבוהה למשפחות, שכן למרות החשיפה והחרדה הגבוהה, עדיין כמעט מחצית המרואיינים חושבים שיש להתמיד בנוהל הקיים גם אם נפוצות שמועות קשות. אולם הרוב חושב שיש לשנות נוהל אבל מבלי לפרסם את השמות. שתי החלופות המוצעות במקום הנוכחית היא פרסום הודעה כללית (כמו בפיגוע או באסון המסוקים) כדי למנוע את עצם היווצרות השמועות או פרסום המידע ברגע שמתחילה חרושת שמועות. שתי חלופות אלה מצביעות על הדאגה של הצבור מפני הישנות חרושת שמועות קשות. העובדה שאין הבדל בין המגזרים השונים באוכלוסיה בנושא זה מצביע על כך שמדובר בתחום הנמצא בתוך הקונצנזוס הישראלי ואין הוא נושא אופי פוליטי או אידיאולוגי, אלא פשוט אנושי.